מדוע על הגמלאים להצטרף למחאת יוקר המחיה

לחצו פה לשלוח הודעת לנו הודעת תמיכה

כתבות של חברים בנושא הצדק החברתי לגמלאים

מובילי תנועת המחאה דורשים צדק חברתי
כאשר שואלים אותם - מה זה בדיוק - צדק חברתיקשה להם לתת תשובה חד משמעית ובודאי לא תשובה מוסכמת.
אנחנו, הקשישים, יודעים היטב מה זה צדק חברתי לזקנים.
הגשנו, בשיתוף עם ארגוני גימלאים וחברתיים אחרים נייר עמדה ל"וועדה לשינוי חברתי כלכלי" בכנויה ועדת טרכטנברג.
לחץ כאן לקריאת נייר העמדה
דיון במאהל על מחאת הגמלאים
לחץ לפרטים לחלקנו ב"צעדת המיליון"

לחץ כאן לצילומים מהמאהל וממצעד המחאה לחץ להגדלה הכיתוב מביע אחת הדאגות של כל קשיש רשימת עוולות נגד הקשישים (חלקית מאד)

נפל דבר בישראל – העם יצא לרחובות כדי למחות על הצטברות מתמשכת מזה שנים רבות של מצוקות חייו.
נשאלת השאלה: האם אנחנו, הגמלאים, שותפים לגורלו של העם, או שמא סיימנו תפקידנו, עשינו את שלנו,
ועכשיו תורם של הדורות הבאים?
הנה ניסיון להארת התמונה עבורנו הגמלאים:
ראשית, מדובר לא ב"עם" ערטילאי, אלא בילדינו ובנכדינו אנו. האם מצוקתם אינה כלל גם זו שלנו? האם
איננו שותפים, בתוקף האחריות הטבעית של הורים לצאצאיהם, להתמודדותם עם רצונם לחיות באושר, הם
וילדיהם שלהם?

שנית, גם אותנו עושק הממסד, ולא מאתמול בלבד: בעוד מחירי המזון, הדלק, התקשורת, התרופות,
הביקורים אצל רופאים, הנסיעה הציבורית – מה שקרוי בשפה יפה "יוקר המחייה" – זוחלים ועולים מדי
שבוע וחודש, הרי את קצבאות הזקנה והפנסיה מעדכנים רק אחת לשנה!
הנה דוגמה טרייה: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יוני 2011
ב 0.4% ומאז תחילת השנה ב 2.2%, ב- 12 החודשים האחרונים ב 4.22% ולעומת זאת הקצבאות
והפנסיות עודכנו לאחרונה ב- 01.01.2011 ב 2.6% בלבד! וגם על התוספת הזו, 2.6%, היינו צריכים
כזכור להלחם נגד משרד האוצר.

שלישית, האזרח העובד לפרנסתו, עצמאי כשכיר, יוכל לתגבר את הכנסתו באמצעים שונים – עבודה
נוספת, הוספת שעות פתיחה לעסק שלו, אבל לנו הגמלאים הכנסה קבועה וסופית. במלים אחרות,
הפגיעה בנו עם כל עלייה ביוקר המחייה גדולה, יחסית, מהפגיעה במגזרי משק אחרים.

רביעית, כמעט לכל אזרח במדינה יש ייצוג בכנסת ישראל, באמצעות נבחריו במפלגות השונות. לנו
הגמלאים, למעט אפיזודה קצרה וברובה אומללה, לא היה ואין ייצוג בכנסת. למרבה הפלא, גם ניסיונות
להחיות את המפלגה הסקטוריאלית היחידה של הגמלאים – לשעבר "גיל", היום "דור" – גם ניסיונות אלה
לא צלחו עד עתה. גם בעתיד נשאר ככל הנראה חסרי קול במקום היחיד והחשוב מכולם, בו נקבעים
תקציבים וסלי בריאות, אשפוז סיעודי ומחירי תחבורה ציבורית, המשפיעים יומיום על כולנו.

חמישית, גם ברשות המקומית בדרך כלל אין לגמלאים ייצוג והשפעה. למזלנו, דווקא בחיפה יש נציג
אותנטי של הגמלאים, בזכותה של "שדולת גמלאים חיפה", אבל עקב הצבעה נמוכה של גמלאים בבחירות,
נציג אחד בלבד. מה כוחו לעומת קואליציה של 16 חברי מועצה (מתוך 30)?

ואחרונה לא חביבה: לממשלות ישראל יש תכונה של התנתקות מהעם, גם זאת לא מאתמול. הגסות
והבוטות של תהליכי ההפרטה, ההתנערות מחובותיה של כל ממשלה למתן חינוך, בריאות, תשתיות
מים, חשמל ותחבורה, בטחון לאומי ואישי וקורת גג מעל ראשינו באופן שוויוני – התנערות דוהרת
המעבירה רבות ממחויבויותיה של הממשלה למגזר השלישי חסר התקציבים והכוח לאכוף של עמותות
ומלכ"רים - תהליכים אלה פוגעים, ידידי הגמלאים, לא רק בדורות הבאים. אנחנו הגמלאים נמנים על
הנפגעים העיקריים מתהליך של קפיטליזם דורסני וחסר התחשבות, והמחאה הנוכחית נוצרה בעיקר על
הרקע זה. הסיסמה "צדק חברתי" מעוגנת ב"אמנה החברתית" שיש לכל עם ולכל אזרח עם השלטון: אנחנו
מפקידים בידיך את מיסינו וחלק נכבד מעצמאותנו הכלכלית והאישית, אתה כבוד השלטון מספק לנו את
האפשרות לעשות לביתנו בהשקט ובבטחה ולגדל את ילדינו לעתיד טוב יותר משלנו. אמנה חברתית זו היא
שהקימה כאן את נס הקמת המדינה. בעשרים השנים האחרונות האיזון שבאמנה החברתית של עם ישראל
עם ממשלת ישראל יצא מנקודת שיווי המשקל הנאות. עלינו להצטרף לכל הדורשים להחזיר את שיווי
המשקל למקומו הנכון.

אלי לנדאו
יו"ר השדולה
לחצו כאן למקבץ תגובות באוהל שלנו